כבר לא יודע מה לעשות עם עצמי. איך מצליחים להשתיק את המחשבות?

מחשבות.
מחשבות אוכלות אותי כל היום.
כבר חשבתי שיצאתי מזה, חשבתי שאני מתעורר.
איפה להתעורר ואיפה נעליים...
פתאום משום מקום, מחשבות קשות התחילו לעלות, הדברים הכי רעים שיכלו לקרות, קרו.
אז אני הומו, על פניו נשמע "אה בסדר נו יש אלפים", אבל זה ממשיך להעיק עליי, לא בא לי, זה כאילו להכיר בזה שלעולם לא תהיה לי אהבה נורמלית, משפחה אמיתית...
זה בזמן האחרון גורם לי לחפש רק את הרע, בכל דבר שאני עושה
לא שולט על זה, על הפה מזמן איבדתי שליטה, אני יורה בלי סוף, קשה לי מרגיש שקרס עליי העולם, שוב.
זה תמיד ככה, כל מה שעולה חייב לרדת, אבל למה תמיד אני עולה לאותה גובה - אבל ההתרסקות חזקה יותר מפעם לפעם.
איבדתי את כל החברים שלי, ככה זה מרגיש, לא זוכרים שאני קיים אם אני לא טורח להראות סימן חיים.
עד שהתאהבתי, וגם כשידעתי שלא תצא מזה אהבה וכיוונתי לפחות לסקס כי גם זה לא היה לפחות חצי שנה, העולם החליט לצחוק כהרגלו - והאהבה הקודמת שלי באה ולקחה לי את הסיכוי היחידי שהיה לי...
אני כבר לא יודע מה אני רוצה, אני כל היום עצבני, אני חרדתי, רטט לא מוסבר שכבר הופך לכאב פיזי בלב.
אז ניסיתי, לנשום ולשחרר, ואין לא הולך, האגו כאילו מרגיש שהתנפח מהמכה לבלון שמכסה אותי.
לא מצליח לגרום לראש לשתוק.
איך מכבים את הMonkey mind?
אני כבר לא יודע מה אני רוצה מעצמי, שום דבר לא עושה לי כיף, תחושת ריקנות מגעילה שמסתובבת עליי כל היום.
גם מה שאהבתי לעשות נהיה מעיק, הפכתי למיזונטרופ אפל.
אני מנסה לקבוע לעצמי דברים לעשות, להתאמן, לנסות לחזור לעבוד, ואין אני פשוט מוצא את עצמי מעדיף לשכב במיטה, ולאכול את עצמי מבפנים, על 1001 דברים.
אפס כוח לעשות משהו למען עצמי,
אולי אני באמת כזה חסר חשיבות, אני לא עושה כלום כבר תקופה ארוכה, ולא מוצא סיבה, אין כבר חברים באמת, ואני במילא כבר לא זוכר מי אני בתוך כל הבלאגן שיש לי בראש.