0 אנשים צפו, 0 כתבו עצות, ו-0 דרגו את העצות.

חזרתי בתשובה ויצאתי בשאלה, יש לי סיכוי להכיר מישהי?

אני בן 23 | כתב את השאלה ב-13/09/17 בשעה 21:05

שלום לכולם, הסיפור שלי בקצרה:

עד גיל 8 המשפחה שלי הייתה חילונית. ואז אבא שלי התחיל לחזור בתשובה ולשים כיפה שחורה ולהתפלל ג' תפילות ביום ולשמור שבת, ותוך שנתיים כולנו כבר שמרנו שבת ואני רק בן 10.

בגיל 13 וחצי התחלתי תהליך של חזרה בתשובה, ראיתי סרטונים ביוטיוב של רבנים וכו' ביניהם עם הפחדות והלכתי לשיעורי תורה עם אבי וככה התחזקתי.
ראו עליי בבית הספר את השינוי שלי שנמנעתי מלגעת בבנות, ושדיברתי כמו דתי , ושהקצנתי. למסיבת פורים בשנת התשס"ח למשל לא הגעתי משום שלדעתי הייתה 'פרוצה'.
טוב אני שם לב שאני מאריך מדיי, אז מכיוון שאני לא הולך לכתוב פה ספר - אקצר.
יום אחד עזבתי את בית הספר החילוני, עברתי לבית ספר דתי וברחתי משם כי כולם היו שם מופרעים. עברתי כעבור חצי שנה לישיבה של חוזרים בתשובה בבני ברק, עברתי משם כעבור חצי שנה כי חשבתי שאני ספרדי, ועברתי לישיבה של חוזרים בתשובה של ספרדים, הייתי מאוד קיצוני בדת לא הסתכלתי על בנות ברחוב והיה לי מאוד קשה ונכנסתי למצבים קשים מבחינת כל מה שקשור לבנות. (לא אפרט). זה פשוט מעוגן בדת כל העניין עם הנשים.
שיניתי את השם שלי לשם של ספרדים, וכעבור כמה חודשים הבנתי שבבני ברק האשכנזים שולטים ולכן רציתי להיות כמוהם. התחלתי לגדל פאות ולהוציא את הציציות ולהכנס לישיבה של חרדים מלידה אשכנזית. לא רצו אותי. לא נכנעתי. לא נכנעתי למרות שרבנים צחקו עליי שלא אצליח כי אני חוזר בתשובה ואבי ספרדי.
אבל כעבור חצי שנה של ניסיונות בלתי פסוקים, הצלחתי להתקבל לאחת הישיבות קטנות המוצלחות של הציבור הליטאי בבני ברק.
שיניתי שוב את השם לשם שמתאים לאשכנזים וקיצרו לי את השם משפחה.
מאוד נהנתי הייתה לי תחושת אופוריה אדירה כאיל וזכיתי ב20 מיליון דולר. החזקתי שם עד הסוף. ואז כעבור שנה עולים לישיבה גדולה.
יש לציין שכל התקופות של הישיבות לא הגעתי הביתה ואם הגעתי זה היה פעם בחודש בערך וגם אולי. הייתי נשאר בישיבה לבד בשבתות חופשה ובחופשות, גדלתי בעולם אחר.
שם התחילו הצרות לא נכנסתי לחדר אוכל התביישתי מהחברה, הייתי מבודד חברתית למרות שאני היחיד שעשו לו מסיבת הפתעה ליום ההולדת וגם מסיבת פרידה שעברתי שוב ישיבה כעבור שנה.
בישיבה שלאחר מכן גם סבלתי, התחברתי למקומות נורא קיצוניים בדת שלא מקובלים אצל הליטאים, התחברתי לקבלה, התחברתי לאנשי מאה שערים, הייתי נגד מדינת ישראל במשך תקופה ארוכה.
(בסוגריים - בתוך כל הסיפור המטורלל הזה אני אוסיף - החרדים שהייתי בחברתם במשך שנים הם היו נורמליים וחברותיים מאוד. אני הייתי המוזר).
בסוף נשברתי. זה היה אחרי שנה בישיבה גדולה השנייה, אחרי שניסיתי שידוכים ולא הלך, אחרי כל כך הרבה זמן של סבל ובידוד חברתי ושאני לא נכנס לחדר אוכל ולא מתפקד. הלכתי פשוט ברחוב בבני ברק והגיעה לי הארה - אולי פשוט הכל לא אמיתי?

מאותו רגע ואילך הכל השתנה, הפסקתי לשמור תורה ומצוות, ונהייתי פורק עול. כעבור חודש עזתי את הישיבה.
חזרתי לבית הההורים ובמהלך תקופה של שנתיים שבחלקה גם עבדתי, ביררתי את נושא האמונה, לא הצלחתי להגיע להוכחות חותכות, אבל אני נהייתי כופר ואדם שלא מאמין בתורה מן השמיים והשגחה מאת האל, ובקיומו של העולם הבא.

התגייסתי לצבא, עברתי 5 יחידות ב-9 חודשים עפתי מכל מקום ובסוף החליטו להוציא אותי מצה"ל כי ראו כמה שאני סובל.
אז יצאתי ומאז אני בחוץ, כרגע עובד. אני הולך היום בלי כיפה, עם מכנסיים שחורות , חולצה ארוכה גם בקיץ, נראה לדעתי כמו איזה נווד, עם משקפיים ופאות מאחורי האוזניים, ונעלים שחורות. מתעב עדיין דברים שקשורים לחילונים מהבחינה התרבותית. אני מרגיש שקטעתי את העולם החרדי שנבנה ושבניתי אבל בעצם גם שם לא הסתדרתי. אז עכשיו אני סוג של יצור כלאיים של העולם החרדי והחילוני.
אני פשוט גם מתבייש כשאני הולך ברחוב ומתבייש בכלל. לא הזכרתי פה את זה שההורים שלי חזרו לגמרי בתשובה ושאני גר איתם לפעמים ושכופים עלייי ושלא נותנים לי להשתמש בטלפון כי זה פון לא כשר.

זאת ההקדמה. ועכשיו לשאלה.
האם לדעתכם אחרי כל הרקע הזה שתיארתי על עצמי אני יכול להצליח עם בנות בעולם?
כי אני שם לב שאני פשוט עכבר ליד בנות, מעולם לא הייתי עם אף אחת , בקושי יצא לי לדבר ים בנות שלא לדבר על לגעת , דרך אגב אני לא נוגע בנשים באופן רשמי, אבל במישהי שאני יכיר כמובן שאגע.
ניסיתי אלף פעם לעשות דברים מטורפים ושום דבר.אני עדיין אותו הדפוק, והבעיה שאני לא רואה איך אני ייצא מזה אי פעם. עם בחורה חרדית אין לי סיכוי כי זה רק שידוכים ואני הרי פורק עול.
עם חילונית גם אין סיכוי כי אני הרי נראה דפוק מוזר והזוי. אני נראה כמו איזה עולה חדש , בחיי.
אני לא רוצה שבנות כל הזמן יברחו ממני, מצד שני אני לא יכול לשנות את זה, כי אני הרי נגדד לבישת גינסים למשל, אני עקשן.
יש לי עקרונות ואני לא מוותר עליהם. אז יוצא שאני נשאר תקוע. לא יודע, אולי אני בכלל צריך לחזור להיות חרדי? הבעיה שאין לי כוח לדת הזאת וגם איני מאמין.
מתוסבך. אז איך יוצאים מזה והאם יש לי סיכוי להכיר מישהי , ובעיקר - איך עושים את זה? איך מכירים מישהי ועוד במצב כמו שלי?
תודה לעונים

אצלנו, כל אחד יכול להוסיף עצה... גם מבלי להירשם!
אבל אנו ממליצים לך להירשם למערכת המייעצים
ההרשמה קצרה וללא שום תשלום.

אז, בשביל מה להירשם?

כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות

הוספת עצה ללא הרשמה

עצות הגולשים (10) כיצד להציג? מהאהודות מהפחות אהודות מהחדשות

  • בטעינה...

עוד ממדור "מה שעובר עליי"

חדשות במדור
אקראיות במדור

השאלות הנצפות היום במדור

היום
השבוע
החודש

עכשיו ב-AskPeople

עוררו עניין
חדשות