מרגישה שנהרסה לי הילדות, ושאין לי טעם לחיים - הכל בגלל הסאמר סקול שעושה לי מועקה

היי לכל מי שנכנס, זה קצת ארוך אבל אם כבר התחלתם לקרוא תישארו בבקשה.
אתמול היה לי ולמשפחה שלי אירוע (חתונה) של קרובת משפחה.
בן דוד שלי- שהוא ממש המודל לחיקוי שלי ואני אוהבת אותו מאוד מאוד מאוד (הוא חכם, מצחיק, גבוה, חזק, ואוהב לעשות שטויות אך במידה) (בן 21, נולדנו באותו יום! לא באותה שנה..) ראה שאני עייפה כי היה מאוחר ולקח אותי אליו והושיב אותי (לא בקטע מטריד או משהו... זה רגיל אצלנו במשפחה) ואז התחיל לדבר איתי: (כל השיחה הייתה בסוג של שקט כזה)
הוא: "את הולכת לסאמר סקול שנה הבאה עם אופיר?" (אופיר זו בת דודה שלי שהיא אחותו, אנחנו באותו גיל)
אני: "כן"
הוא: אתן לא מתקרבות שם לבנים, לאף בן!!! שמעת?" (הוא אמר את זה בצחוק אבל גם ברצינות, וחייך)
אני: "טוב" (גם בצחוק אבל ברצינות)
הוא המשיך להזהיר אותי ולספר לי מה יש בסאמר סקול ומה עושים שם.
אחרי כמה דקות הוא אמר:
"את ממש תהני כשתהי בסאמר סקול, תכירי מלא ילדים חדשים. כשתהי בסאמר סקול זה ממש ישנה אותך לטובה- את תביני שכל העולם הוא *בנזונה אחד גדול* (הדגיש את זה).
לא הייתי מובכת אז שאלתי "מה הכוונה שלך?"
לא זוכרת מה הוא ענה אבל אחרי זה הגענו לשיחה על בני זוג...
הוא: "פעם היה לך חבר?... פעם התנשקת?... את אוהבת מישהו?..."
אני: "לא"
אקצר פה- הוא אמר שחברה זה ממש כיף, פעם הוא היה ילד מכוער ולא רצה חברה אבל כשהוא הכיר את **** (חברה שלו היום) הוא הבין שזה ממש כיף.
ואז הוא חזר על אותו משפט שעכשיו אני מבינה שהפואנטה מההתחלה הייתה להגיע למשפט הזה...
"אל תתקרבו לבנים שם! תבטיחו לי!!!!"
שאלתי למה הוא כל כך לחוץ...
הוא אמר שהם רק מחפשים להשכיב בנות, ואז גם *נתן דוגמה*
"אני שכבתי שם עם מישהי ואחרי חודש שכבר חזרנו לארץ נפרדנו" שאלתי "בן כמה היית בכלל?" לא ידעתי מה להגיב מההלם.
"בין כיתה ט' ל-י'" הוא אמר.
ואז המשיך, "הקשר לא החזיק, ואת יודעת למה? כי היא הייתה פסיכית, משוגעת על כל הראש שלה!"
ואני רציתי פשוט לבכות, הייתי בהלם ופשוט בהיתי בשולחן שהיה משמאלי (הפנים שלנו היו ממש ממש קרובות, אם הייתי מסובבת ימינה את הראש הייתי מנשקת לו את האף והוא היה רואה שאני עומדת לבכות).
הוא הילד, ועכשיו כבר בחור- הכי טוב שאני מכירה! אפילו שהייתי קטנה הייתי מאוהבת בו, וכשגדלתי (עד עכשיו) אני אומרת לעצמי שאני אתחתן עם מישהו שדומה לו באופי.
אני בשוק שהוא כמו כל ה"ערסים" שזה רק מה שהם מחפשים. למה לעשות את זה בגיל כל כך קטן??!
ההורים שלו הם ממש ההורים השניים שלי, הכי מגניבים כיפיים וזורמים בעולם, אבל אני לא חושבת שהם יודעים על זה....
מרגישה שכל הילדות שלי נהרסה ושממש גדלתי על שקר, הוא תמיד חש קרבה אליי כאילו אני אחותו הקטנה, פעם, כשהיינו קטנים שכרנו את הסופרלנד (המשפחות שלנו) כדי לחגוג יומולדת.
פשוט בא לי לבכות כשאני נזכרת בזה, גם עכשיו.
אני מגזימה? מה היית עושה אם היית מגלה שהבן דוד הכי קרוב אליך שכב עם מישהי בגיל כל כך צעיר ומסתיר את זה מכל המשפחה?
היית רוצה ומסוגל ללכת לסאמר סקול אחרי סיפור הזוועה הזה???! ואולי הבנים שם ינסו לגעת בי? (יש לי טראומה כי אנסו אותי בעבר)
אובדת עצות! בבקשה תעזרו