אני פאנסקסואלית שפוחדת להתקרב לבנות, כבר יותר קל עם בנים, מה לעשות?

החלטתי להגדיר את עצמי בתור פאן אחרי שלא הצלחתי להבין מה אני וגם לא היה לי כוח יותר. יש לי נטייה להימשך לבנים, אבל גם לבנות ובכללי זה תלוי מי בכלל הבן אדם. בסופו של דבר החלטתי שאני פאן, גם בגלל שההגדרה הזאת יכולה להיחשב בתור אג'נדה פוליטית וזה מתאים לי.
היו לי כבר כמה קראשים על בנות, בין אם הם קצרים או שנמשכו חודשים, ותמיד הרגשתי שאני סובלת. אני לא בן אדם שייגש לשאול מישהו מה הנטייה המינית שלו, ואני גם לא מפיצה כל כך את הנטייה שלי כל עוד לא שואלים (אני גם לא מתביישת בהיותי פאן).
פשוט בנות הן כל כך מחבקות, נוגעות ומראות קרבה ואהבה לחברות שלהן. במיוחד אם הן סטרייטיות. ולפעמים אני מרגישה לא בנוח במצבים שהיו יכולים להיחשב ממש אינטימיים לי רק שהן עם בת שחושבת שאין בעיה עם זה. זה משגע אותי. כבר יותר קל עם בנים.
אבל אני לא יכולה לעצור את זה שבנות מוצאות חן בעיניי... מה לעשות?