הלימודים על הפנים הפנימיה על הפנים החבר על הפנים העולם על הפנים, מה לעשות?

אין לי הורים אני מתגוררת בפניימיה, בסופשים אצל הסבתא ...
הלימודים שלי נפלו אני לא מצליחה לקום ולהרים את עצמי ללמוד , אני לא מצליחה לרצות ללמוד אין לי חשק אפילו . אני מפחדת לא להוציא תעודת בגרות ואז זה גם מתחבר עם בדידות, אני מרגישה שאין מי שירים אותי שאין מי שייכון אותי בחיים וזה פתאום מתחיל להפחיד אותי.שפתאום אחרי שאני אסיים הכל בלי תעודת בגרות ( אולי ) ובלי אפאחד שאני אפול וזה הדבר הכי מפחיד בחיים לפול, למרות שאני יודעת שהכל אפשרי ואפשר להצליח גם לבד אבל זה פשוט מפחיד אותי ומציק לי.
עם החבר הדברים מתחילים להשתבש ואני מרגישה שאני נלחמת והוא נלחם ומעניק ועושה הכל ואני פשוט לא רואה .חברה שמאוד קרובה לי נכנסת לאשפוז בכפייה וזה מציק לי נפשית כי הייא הייתה אחרת פעם .
אני מרגישה שאין מי שיתמוך בי שיהיה שם בשבילי שיחבק אותי כשקשה לי , בתקופה האחרונה התנתקתי מהמון אנשים שבעבר היו אנשים אשר קרובים לליביי מאוד . והתנקתי כי שיקרו לי . וכי אלו אנשים אשר אני לא רוצה בסביבתי . אני לא יודעת מה לעשות אני חייבת פתרונות כדי להרים את עצמי אני מנסה מנסה ומנסה וזה פשוט לא מצליח ומקשה עליי כל המחשבות כל הפחדים זה משהו שלא אופייני לי זה בסדר שזה קורה אבל אני מרגישה שאני מתחילה לפול באמת לתחתית ומבקשת שתעזרו לי להגיע לפתרון . תודה לכל העונים❤️