איך לספר לאנשים שאין לי אבא?

אני לא מסוגלת לספר לאנשים שאבא שלי מת
יש לי ילדים בכיתה שאיתי מלא שנים והם לא יודעים בכלל כי אני לא אוהבת לדבר על זה ובמיוחד לא לספר לאחרים.. אבל יש לפעמים יש שיחות על משפחה וכל מיני אז אני לא רוצה לשקר על זה כי זה פשוט יהיה דפוק לשקר על דבר כזה אבל אני ממש מתקשה להוציא את המילים האלו מהפה שלי ועוד אחרי זה כששואלים אותי איך זה קרה אני לרוב לא עונה (הוא נרצח ) אפילו לחברות ממש קרובות שלי לקח לי זמן לספר.. אני כל הזמן מפחדת שכשאני אגיע למקום חדש (עבודה,לימודים...)אני אצטרך עוד פעם לפתוח את זה כשיגיע הרגע. אני כלכך שונאת את זה כשאני מספרת אני נהיית לחוצה ואני רוצה לבכות ואני שונאת לבכות על זה מול אנשים וזה קשה מאוד אני כלכך מחזיקה את עצמי ואני חייבת לפרוץ את זה החוצה ,קרה לי פעם שצחקתי אשכרה צחקתי,מוזר אבל הייתי נבוכה אחרי זה כי הסתכלו עליי ברחמים כזה והייתי חייבת איכשהו לשחרר מבלי לבכות
:-אפילו לכתוב את זה פה היה לי קשה וכל שניה אני מוחקת ומשנה וחושבת פעמיים לפני שאני כותבת כל דבר וזה אנונימי בכלל מה נסגר איתי ?! למה זה כלכך קשה לי ????????
הרי אני לא היחידה שדבר כזה קרה לה:-(