שאלה 167959
אילוסטרציה אילוסטרציה
 
הזמן
 
דווח
 
נהל
  0 אנשים צפו, 0 כתבו עצות, ו-0 דרגו את העצות.

"אחי" מעשן סמים בבית והורס לנו את השלווה שבחיים, איך להתמודד?

א בת 15 | כתבה את השאלה ב-03/05/17 בשעה 21:27

תודה מראש למי שמתכוון להקדיש זמן ולקרוא.
אני אתחיל בכך שאחי הגדול תמיד היה ילד בעייתי במידה מסויימת. פעם אני יכולה להגיד שאהבתי אותו מאד וסלחתי תמיד, גם במקרים שהייתי חוטפת מכות ואיומים. כנער הוא היה עושה לי ולאמא שלי ממש את המוות ואפילו עברו בי מחשבות אילו חיים שמחים היו לי בלעדיו, גם אם אני נשמעת בן אדם דוחה כרגע, אל תשפטו אם לכם זה לא קרה. לפי מה שאני מרגישה הילדות שלי הייתה אמנם טובה ברגעים מסויימים, אבל כל מיני דברים במשפחה ועניינים עם אח שלי לא הפכו את הילדות שלי לטובה בכלל. גם על אימי הוא היה מאיים, וכשהייתי קטנה והוא נער אפילו חרוטה לי במוח התמונה שלו מחזיק סכין לידינו (תקופה בה גרנו עם אמא שלי לבד) , אמא שלי תמיד דאגה במידת האפשר לקחת אותי מהבית ולהניח לו להרגע או לנסות להרגיע אותי. לא היו לה יותר מידי אמצעים. טיפולים משפחתיים וכו' ניסינו וזה לא דבר שעזר גם בגלל שאחי לא היה משתף פעולה ומכחיש כל דבר. חלפו השנים ועקב סיבות שאני לא מעוניינת לפרט, אחי עבר לגור עם אבא שלי (אמא בעיר אחרת במרחק שעתיים נסיעה) שבאותה תקופה עוד אחי היה מכבד לפחות את אבא שלי באופן מסויים. שנה שבה עדיין לא היה לי טוב אבל אבן ענקית ירדה לי מהגב. לאחר השנה הזו, עברתי גם אני לגור עם אבי ועברו עלי שלוש שנים שמצד אחד היה לי יותר טוב לגור באזור מאשר באזור של הבית של אמא, ומצד שני פחד לחזור הביתה, פחד להתקל באח שלי ולחטוף או אפילו לריב. חשוב לי לציין שיחד עם כל זה פעם בכמה זמן שהיינו קטנים יותר היו לי שיחות איתו לעומק אבל הוא לא מסביר אף פעם מה באמת עובר עליו וקורה לו. בכל מקרה, בשלוש שנים האלו חשבתי שהמצב במגמת עלייה, מסתבר שטעיתי, אחי היה נעדר מבית הספר שבועות ואפילו חודשים שלמים. ניסינו הכל. אני זו שלפעמים הוא היה נפתח אליה יחד עם כל הרע שעברתי איתו ולמרות כל הסבל שהוא גרם לי המשכתי להיות שם בשבילו כי ראיתי את המצוקה הגדולה שלו. היום, עברה בערך חצי שנה נוספת מאז השלוש שנים הללו.
בחצי שנה הזו, אני יכולה להגיד שהוא פרש מהרבה דברים שיכלו לקדם אותו, הוא וויתר על דברים שיכלו לעזור לו, (אני לא מפרטת כי אני רוצה להישאר בקו האנונימיות ולא למסור פרטים, רק שתבינו את המצב הכללי שאני ומשפחתי נמצאים בו).
עד שהגענו למצב שלבסוף הוא הלך לפסיכיאטר, ואכן יש לו הפרעה נפשית שהורי מסתירים ממני ולא מוכנים לשתף למרות שלדעתי אני היחידה או בין הבודדים שעוד מסוגלים להוריד ממנו חומות. אח שלי הוא כבר לא ילד, הוא מסרב להתגייס, הוא התחיל לעסוק בדברים שכביכול מרגיעים אותו ובחלקם אני תומכת אפילו.
לעומת הדברים האלו, הוא התחיל להסתובב עם אנשים מפוקפקים. הוא התחיל להתנהג כמו עבריין ממש, הוא פשוט כבר לא אותו בן אדם של השיחות הקטנות איתי שיכולות לפצות על כל הרע, הוא לא אותו אדם שמנסה להשתפר גם עם ההפרעות.
נגיע לעניין ואני אנסה לקצר.
הוא היה מביא הביתה חברים ומעשן איתם כל היום סמים בחדר (לי ידוע על קנאביס וזה גם הריח, אבל ראיתי עוד דברים בחדר שלו במקרה, שאני לא רוצה אפילו לדעת מהם).
כשנודע לי שהוא מעשן כתבתי לו מכתב באורך 2 עמודים על כל מה שאני חושבת, הבהרתי את עצמי לגמרי! ונתקלתי בצחוק וזלזול מטורף! הוא פשוט השתנה לגמרי.
כל הבית הסריח, אבא שלי ניסה אינספור פעמים לדבר איתו ולנסות לעזור, אחי היה מתנגד ומורד וממשיך בשלו.
אין לנו כבר פתרונות. אבי ניתק את דלת חדרו, ואחי התקין מנעול לחדר, שוב ניתקנו את הדלת ונכון לעכשיו הוא לא יכול לנעול, הוצאת המנעול היא כמובן כדי שיפסיק לעשן בבית. הגענו למצב בו הוא מאיים במכות, דקירות, איומים שלא חשבתי שיצאו לו מהפה אי פעם. זה לא אח שלי.
יצא לי כבר לחזור הביתה מבילויים עם חברות מאוחר ולהריח את הסמים, אבא שלי היה עצוב בשבילי שאני צריכה כל פעם להתמודד עם זה (חדרים צמודים ואני רגישה לריחות רעים גם) והתחיל לריב איתו (שוב, אמצע הלילה) ו"אחי" החל לקלל ולאיים על אבא שלי בצורה שפשוט רציתי באותו רגע שיארוז את עצמו שיעוף מהבית לנצח, לא רציתי לראות אותו יותר לעולם. הוא הרביץ לו ואבא שלי הגן על עצמו. זכורים לי עוד מקרי אלימות שאך ורק אחי הוא הגורם להם, אבל המקרה הזה ועוד כמה מקרים ספצייפים גרמו לי להשבר פשוט ולא הצלחתי להתמודד יותר. (יש לי עוד אח, ואחות, הם כבר גדולים יותר ופחות איתנו בבתים של ההורים).
כואב לי ככ על כל מה שאני נאלצת לעבור, על מה שכל המשפחה עוברת, על אבא שלי הכי כואב לי הלב. יש לו גידול שבעיקרון הוא לא רציני אבל הוא הפסיק לשתף אותי ואני כמו מטומטמת מרשה לעצמי להתפרק ולא לעשות כלום. אבא שלי כמה שקשה לי איתו, אני מעריכה אותו ככ והוא אפילו לא יודע כמה. לגביו רק אוסיף שהוא הבן אדם הכי מדהים שהכרתי אי פעם והוא עבר המון בחיים שלו, לא מגיע לו להתמודד עם אח שלי.
בנוגע לחברות, מבייש לשתף דברים כאלו, סיפרתי רק לחברות הכי טובות שלי בשביל תמיכה , וגם במעורפל בלי הרבה פרטים, אין עליהן הן תמיד מנסות לעודד אותי ושנצא כדי שאני לא יצטרך להתקל באחי בכלל.
ועכשיו הוא גם הרבה פחות בבית, כי כשהוא נמצא, רק רע מתרחש כאן.
בערך בשנתיים האחרונות הוא לא מעז להרים עלי יד, אבל על אחרים כן. איתי הוא רב ונותן לי תחושת ריקבון ובקיצור, לא פחות גרוע מאלימות פיזית.. לדעתי לפחות.
מלבד החלק הניכר הזה בחיי, חשוב שתדעו שיש לי חברות מקסימות ומשפחה תומכת ומדהימה. אני תלמידה מצטיינת ועד כה אני מצליחה להתמודד עם הקשיים בבית.
לשאלה שלי בתוך כל הבלגן הזה- מה אני יכולה לעשות? אבא שלי מתנגד למשטרה ולא רוצה להרוס לבן שלו את החיים. חוץ מזה שעצרתי את עצמי בכמה פעמים מלהתקשר ולא מתוך אכפתיות לאח שלי, כי כבר לא נותרה בי כזו כלפיו, אלא מפחד שיהפוך הכל עלינו, כי קשרים במקומות בהחלט יש לו, ומחוץ לבית תאמינו לי שהוא יכול להיות שחקן נהדר.
אני רוצה לדעת- מה הייתם עושים במקומי, איך אני יכולה להמשיך ולהתמודד. נמאס לי לא לעשות כלום ולהתפלל לטוב כל הזמן!

אצלנו, כל אחד יכול להוסיף עצה... גם מבלי להירשם!
אבל אנו ממליצים לך להירשם למערכת המייעצים
ההרשמה קצרה וללא שום תשלום.

אז, בשביל מה להירשם?

כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות

הוספת עצה ללא הרשמה

עצות הגולשים (12) כיצד להציג? מהאהודות מהפחות אהודות מהחדשות

  • בטעינה...

עוד ממדור "מתבגרים"

חדשות במדור
אקראיות במדור

השאלות הנצפות היום במדור

היום
השבוע
החודש

עכשיו ב-AskPeople

עוררו עניין
חדשות
תמונות האילוסטרציה מוצגות ברישיון shutterstock ו-signelements