בלאגן בחיים, איך לעשות סדר בכל זה?

שלום לכולם,

זו הפעם הראשונה שלי באתר, ואני לא בטוחה איך אני אמורה להתחיל..
אני סטודנטית בת 22, שכביכול החיים שלה אמורים להיות מדהימים. יש לי משפחה מדהימה, מגיעה מבית טוב עם אופי סבבה (מקווה), אבל איכשהו ה-כ-ל השתבש לי בחיים.

החיים החברתיים שלי לא מספיק טובים, קשה לי למצוא חברים שמדברים באותה שפה כמוני. אני לא אוהבת חבר'ה שהחברות איתם היא רק על פני הקרקע.
חברות בשבילי זה ערך עליון, ואני אתן המון בשביל האנשים שאני אוהבת.
רוב האנשים שאני מכירה "התברכו" בצביעות, שיטחיות ויחסי החברות שלהם הם לא אמיתיים.
לפני שנה החלטתי שאני מנתקת קשר עם כמה מחבריי הכי טובים, מכיוון והגעתי לתובנה שעדיף לי בלעדיהם. עדיף לי להיות בלי אנשים שרק כשנוח להם הם מתנהגים כמו חברים. ואני שלמה עם ההחלטה הזו, פשוט חבל לי שאני לא מצליחה לפתח עוד קשרים חברתיים. איבדתי את רוב חבריי הילדות שלי/ חברי מהתיכון. לפעמים אני מרגישה לבד מידי.

מכיוון ולאחרונה התחלתי לימודים אינטנסיבים מאוד באוניברסיטה, והתנתקתי מחברים רבים שלי, חיי החברה שלי הגיעו לשפל המדרגה, אני בקושי יוצאת ועל כן גם קשה לי להכיר בן זוג.
כבר זמן רב (!) שלא היה לי בן זוג (אני חושבת שאף פעם עוד לא התאהבתי באמת). ועל כן אני מרגישה שגם התחום הזה בחיים שלי נתקע. אני בן אדם מאוד ביקורתי גם כלפי עצמי וגם כלפי אחרים, מה שהופך את מציאת בן הזוג האידיאלי לאתגר לא פשוט. ובכללי להתמודדות שלי עם עצמי ללא פשוטה.

אני פרפקציוניסטית מלידה, ואם אבצע משהו לא בצורה הטובה ביותר, אם אפלוט מילה שלא במקום זה יגרום לי להרגשה רעה מאוד, פשוט ארגיש צורך להכות על חטא.
כבר שנים רבות שאני מנסה להשתחרר מהביקורתיות הלא נגמרת הזו, אבל משום מה מגלה שקורה לי בדיוק ההפך, הלימודים התחרותיים, הצורך שלי להגיע לפסגה, הדאגה של "מה יגידו עלי" או "מה חושבים עלי"- הם פשוט דלק שמזין את הביקורתיות והפרפקציוניסטיות שלי. לפעמים (את האמת, רוב הזמן) אני מגמדת את התכונות הטובות שלי, לפעמים אני מאמינה שהן לא מאוד מיוחדות, שכולם ככה אנשים סבבה ור אני דפוקה. התכונות הטובות שלי פתאום לא נראות לי מאוד חשובות, ושהן לא באמת שוות הרבה..

לאחרונה המוטיבציה שלי יורדת בהמון תחומים מהלימודים עד עיסוק בספורט שעד היום היה אחד התחביבים האהובים עלי. פחות אין לי חשק לעשות דברים, אני לא רואה בזה טעם. אני עייפה מלהילחם בהכל ובכולם. לפעמים אני לא מכירה את עצמי, כי אני בדרך כלל אדם עם שמחת חיים, ועכשיו פשוט לא באלי לעשות כלום, החיים שלי הפכו למשעממים ושגרתיים- לא יודעת איך להילחם בזה.

בקיצור, אמרתי לכם, משהו השתבש.. או אולי אף פעם לא עבד?
כל מה שאני יודעת זה שהגיעו מים עד נפש.
אז אולי זה מעט מוזר לדבר למחשב, אבל בטוח זה עזר קצת לפרוק הכל..
מקווה שיהיה לכם איזה טיפ או שניים בשבילי (:


הגיע הזמן שהגלגל הסתובב לו.