מרגישה בודדה... איך להסתכל על הדברים? אולי אני "מחפשת" להיפגע?

אז ככה.. כבר הרבה מאוד זמן שאני מרגישה לבד, וכל הזמן מרגישה סוג של אפלייה כלפי, אנסה להסביר את עצמי.
יש לי שני אחים גדולים ממני והמשפחה שלי מאוד אוהבת גברים, מתגאים בהם תמיד אומרים איזה טובים הם, תמיד דואגים להם- הם לומדים באוניברסיטה ובסופ"ש מגיעים הביתה, בקבוצה של המשפחה תמיד שואלים את אחים שלי אם הם מגיעים השבת לסבתא ואותי בכלל לא מזכירים..
אפילו תמיד שואלים איזה שתייה הם אוהבים כדי שסבתא תקנה בשבילם..
חשוב לציין שכולם יודעים שיש את האפליה הזאת, תמיד אומרים במשפחה :סבתא אוהבת את הבנים יותר" אני צוחקת איתם והכל אבל בתכלס זה נכון.
זה מוריד לי את הביטחון ואני כבר מרגישה לא קשורה למשפחתי..
נוסף לזה גם אצל ההורים שלי אני מרגישה איזשהי אפליה טיפה..(שלא תבינו לא נכון אני מקבלת הכל מהוריי אבל אכישהו אני מרגישה לא טוב)
אתן כמה דוגמאות על מנת שתבינו אותי-
יש לנו ערסל בגינה וכשהיינו עם המשפחה אז שיחקנו עם הערסל ורציתי בצחוק להפיל את אחי(מהערסל) ישר אמא שלי צעקה שאני לא יעיז ושלא יקבל מכה וכל מיני חרטות כאלה..
אך אחרי כמה דקות שהמצב היה הפוך לא ממש הזיז לה, לא התייחסה לזה למרות שצעקתי לאמא שתגיד לו להפסיק.
או לדוגמא לא הרגשתי טוב בטיול ואמא שלי אמרה לי מה את רוצה שאני יעשה, אך לאחר כמה שעות אחי לא הרגיש טוב והיא ישר נתנה לו כדור ודאגה לו..
זה בערך מה שאני מרגישה.. אני יודעת שחלקכם יגידו שאני מסתכלת על אחים שלי וזה לא יפה ואת בת 18 ומה את עושה עכשיו משחקי קנאה וכל זה..
רק רוצה עזרה אולי באיך להסתכל על הדברים? אולי אני "מחפשת" להיפגע?
לשמוע איפה הם עושים אפליה?
או אולי איך להתגבר על המצב הנתון?
אשמח באמת להצעות ולא לביקורות שלא תורמות...