תקוע בחיים, בלי בת זוג, בלי תואר או עבודה מכובדת, איך יוצא מזה?

הכותרת מסכמת את זה יפה, מאז שאני זוכר את עצמי אין לי רצון לעשות שום דבר עם עצמי, אני לא מבין ממה זה נובע כי אני מאמין שאם היתה לי מוטיבציה הייתי יכול להגיע להישגים לא רעים אבל לצערי זה לא קיים, אני יודע שאם אתחיל לימודים לא יהיה לי כח לשבת ובאמת להשקיע, אין לי אנרגיות לדברים כאלו, כנראה גם חסרה אמונה עצמית בעיקר ביכולות וברצון שלי באמת ללמוד, כל זה הוביל לכך שהיום בגילי אני עובד בעבודה בינונית בשכר מסכן, אף פעם לא הרגשתי שמשהו מעניין אותי מספיק מכדי שארצה לתת את המאמץ הזה ואני לא מסוגל לסבול בכח רק כדי להוציא את התעודה הזו, אני יודע שאני אשבר.

אתם יכולים כבר להבין מהמנטליות הזו שיש לי שאני לא בדיוק ממגנט נשים, ובצדק, איזו בחורה באמת תרצה לצאת עם בנאדם חסר שאיפות שלא השיג שום דבר משמעותי בחייו?

אז היו לי כמה סטוצים בודדים מבחורות שהאחרון שבהם היה לפני שנים אבל לעולם לא מערכת יחסים רצינית, בנוסף אני גר עדיין אצל ההורים כי היי, למה לא לעשות קצת כסף על הדרך?

הם הורים מאוד נוחים ולא תובעניים (אולי חלק מהבעיה שבגללה אני כזה?) והם לא מפריעים לי בכלום ולמען האמת זה נראה שהם לגמרי בסדר עם זה שהבן שלהם לא נשוי ושאלו החיים שלו, אני בכל מקרה לא יוצא לשום מקום, אין לי כמעט חברים כבר כי כולם עמוק בנישואים או בחיים העמוסים שלהם, אני לא מרוויח מספיק בשביל לגור בדירה סבירה לבד ובטח שאין לי רצון בגילי לגור עם שותף בן 20+ אז זו נראית לי האופציה הכי טובה.

אז אחרי כל החפירה, למה אני כזה? זה משגע אותי שאני בנאדם כזה עם מנטליות קטנה וללא שאיפות וששום דבר לא מספיק מושך או מעניין אותו, מה אפשר לעשות? איך אפשר לשנות את זה? האם זה מאוחר מדי ונידונתי להיות לוזר עם עצמי עד סוף חיי?

אני כן רוצה בת זוג, להקים עם מישהי בית ומשפחה והכל, אני צמא למערכת יחסים אמיתית ולתת את כולי, אבל איך זה בכלל אפשרי במצבי?