לאן הזמן טס כל כך מהר?

היי..זה פוסט יותר פריקה ושיתוף מאשר עצה.
יצא לי לא מזמן לראות תמונה של גדוד מעורב (נשים וגברים) והתמלאתי קנאה בחיילות האלה, עד היום אני מצטערת שהלכתי להיות פקידה, שלא מיציתי את עצמי, אנשים מזלזלים במראה שלי , חושבים שאני עדינה מבפנים אני אחרת. שירתנו עם אזרחים וכל אחד היה בעברו איזה קצין ביחידה מובחרת כשהיה לנו שדאות , היה לי שיחה אחד על אחד והוא אמר לי שאני מבוזבזת כפקידה וקיבלתי מהמפקד השני שהיה לי הערה לטובה על ההתנהגות שלי. עד היום צורם לי בלב בזה השירות הצבאי. ופתאום אני קולטת, איזה קטע, עבר 7 וחצי שנים מהגיוס שלי, אני עוד זוכרת את יום הגיוס שלי.. לאן הזמן טס??
מכירים את זה ששירים מזכירים לכם תקופות? אחרי שנזכרתי בצבא התחלתי לשמוע שירים נוסטלגיים כזה מה2009 2010 , משירים שהיינו שומעים הרבה באותה תקופה (תקופת הצבא ולפני הגיוס) , ואז נזכרתי בתקופות אז וזה עשה לי משהו בגוף.. לא יודעת להסביר..אבל פשוט ברגעים האלה חזרתי אחורה לתקופה ההיא והסרטתי את הזכרונות בראש וזה מה שעשה לי את התחושה . הייתי רוצה לחזור לזה, לתקופה של לפני הצבא.. של הצבא וקצת אחרי.. התקופה הזאת שבנינו זכרונות של בית ספר וצבא.שעשינו צחוקים ושטוית ועוד צחוקים ועוד שטויות .זה לא רק המעשים זה גם האנשים באותה תקופה,עם חלק שמרנו על קשר וחלק לא. כן גם חרטות, אולי הייתי עושה דברים אחרת, ככל הנראה הייתי מתגייסת ליחידה אחרת , למה שרציתי באמת, אולי הייתי נוהגת אחרת. כן נכון, אומרים שמטעויות לומדים הבעיה היא אלה טעויות בתקופות שלא חוזרות על עצמן ככה שאין לי זמן לתקן.כמו למשל לחסוך כסף, לטוס למזרח/דרום אמריקה, לעבוד על הביטחון כבר אז ולא רק עכשיו. אני רואה חבר'ה בני 18 19 20 וחושבת לעצמי בראש , איך ברגע אחד הייתי מתחלפת איתם וחוזרת להיות בגילאים האלה. כל יום אנחנו בונים זכרונות, אוטוטו אני מתחילה ללמוד. עוד 10 שנים , או כשאני אהיה עם משפחה, אני אזכר בשירים שנהגתי לשמוע ואזכר בחוויות מהמכללה ומגיל 25. איך הזמן טס , יש בי חרטות כמו שכתבתי על השירות הצבאי.. לא מיציתי את עצמי שם ותמיד רציתי ללכת ליחידה אחרת (מבחינת פרופיל- משקל לא היה לי הרבה אופציות אחרות). למרות שכן החוויות הטובות שלי לקחתי מהצבא. לא מזמן עברתי על הפייסבוק וראיתי סטטוסים ותמונות מלפני 7 שנים.. איפה הימים האלה ואיך הזמן טס. בתקופה שהיה רק פייסבוק ואו גלאקסי או אייפון. למרות זאת, עשיתי בעצמי שינוי באופי גם.. הייתי יותר ביישנית , עכשיו פחות, היה יותר ניתן לדרוך עליי, עכשיו פחות. התחשלתי, התבגרתי יותר, למדתי הרבה, ואני מניחה שכך גם אמשיך.
זהו.. פרקתי את מה שהיה לי לכתוב והיה לי המון אז זה מאוד התערבב .תודה למי שקרא ומי שרוצה לשתף יותר ממוזמן.