נשואה, אוהבת, מרוצה אבל... בוגדת

אני בת 38 נשואה כבר 16 שנים (ללא ילדים עדיין) לבחיר ליבי ואהבת חיי מאז ומעולם. אהבה מהסרטים עוד מהיסודי. מעולם לא אהבתי או אוהב גבר אחר כמו שאני אוהבת את בעלי. אחרי השירות הצבאי נישאנו, צלחנו את הלימודים יחד ואני באופן מודע הסכמתי לסוע לארץ רחוקה לוותר על קריירה למען שהוא יוכל לבנות קריירה מצליחה. לא מתלוננת. הוא בנה קריירה למופת ולא החסיר מהבית וממני מעולם כלום. אפילו שהכל מאוד נוח ויש לנו בית גדול במדינה בה אנחנו גרים, אנחנו משלמים מחיר ניתוק וגעגועים מהמשפחות הקרובים, יקר מאוד.
לפני שנה וחצי בערך התחלתי מערכת יחסים מינית עם אחד מהבחורים שמספקים שירות לבתים פרטיים (כמובן בעלי מכיר אותו כי הוא שכר את שירותיו). גבר כמו שרואים במגזינים, צעיר ויפה. הוא מושך אותי כמו פרפר לאש, ניסיתי כבר כמה וכמה פעמים להפסיק את משחקי היחסים האלה אבל כל פעם אני לא עומדת בזה ונופלת ברשתו. עלי לציין כי אין מצידי כל עניין רומנטי רגשי ומבחינתי זה עניין פיזי בלבד, למרות שהוא טוען שהוא מאוהב. לאחרונה התעורר אצלי חשד שבעלי יודע על מערכת היחסים הזו וההוכחה לכך היא שכבר פעמיים בארבעת החודשים האחרונים ראיתי את המכונית שלו מרחוק (בשעה מוקדמת מדי מזו שהוא חוזר בדרך כלל) אבל הוא נמנע מלהיכנס לבית או להתקשר אלי, מבחינתי בגלל שראה את מכונית השירות של אותו בחור, באותן הפעמים הוא נכנס הביתה בדיוק 15 דקות אחרי שהבחור הלך. הורדתי את מינון הפגישות עם הבחור הצעיר והאמת שזה כבר לא משנה אם יהיה או לא יהיה איתו משהו כי החטא כבר נחטא.
לפעמים נדמה לי שהוא יודע ומחייך אלי כמו שהוא תמיד עושה מרוב אהבה אבל יש משהו נוסף בחיוך שלו, כמו מן הבנה ושתיקה וזה משגע אותי. אני יודעת שאם אספר לו הוא יבין ויסלח ואולי מצידו אפילו יאמר שעשיתי בשכל ויאשים את עצמו. זה אוכל אותי מבפנים. אני לא מבינה למה ואיך הגעתי למצב הזה. הוא מרעיף עלי אהבה, תשומת לב, מתנות, מחמאות והרבה הערכה ואני מרגישה שאני נובלת ודועכת בהתמכרות שלי לתאוות הבשרים מהצד.
חוץ מלהפסיק את מערכת היחסים עם הבחור הצעיר (וזה יקרה), מה לדעתכם עלי לעשות?