היא חושבת שאנחנו BFF אבל אני שונאת לבלות איתה זמן

היי אני אביב, בכיתה ז'. יש לי חברה שהיינו חברות הכי טובות אחרי שהיא הפסיקה להסתדר עם מישהי אחרת שהייתה חברה שלה. עכשיו אני התבגרתי והיא עוד מתנהגת כמו בכיתה ג'. היא כל הזמן מבקשת ממני להיפגש ורוב הפעמים אני אומרת לה שאני לא יכולה. אבל אני כן יכולה ולא רוצה. זה ממש קשה לי לומר לה לא. זה שובר לי את הלב. בעיקר בגלל שאין לה חברים אחרים בכלל. וגם פעם קרה לי שהחברה הכי טובה שלי נהייתה לא איכפתית והעדיפה להיות בטלפון ומחשב במקום איתי... מאז, אני נהייתי חברה של הילדה הזאת, שעכשיו לא מתאימה לי יותר. היא כל הזמן רוצה לשחק וזה מרגיש לגמרי כאילו אני עושה לה בייביסיטר. והיא כל הזמן אומרת שהיא אוהבת אותי (כחברה) ואני הכי משקיעה במתנות שלה ביום ההולדת מכל החברות האחרות, כי היא משקיעה בשלי. אין מצב שאני אומרת לה שלא כיף לי להיות איתה. אנחנו גם באותה כיתה. אני ממש לא רוצה לפגוע בה ולהשאיר אותה בלי חברים טובים. יש לי עוד כמה חברות אבל לה אין... היא ממש תמימה ואוהבת מוזיקה לא חדשנית ואותו דבר על סרטים וסדרות. היא ממש שונאת את המקובלות. גם אני לא מסתדרת איתן ממש אבל היא מעירה על הטעם שלהן... היא לא תשיג הרבה חברים חדשים השנה... אני ממש לא יודעת מה לעשות!