מעמידה פנים להיות לסבית לפעמים. מרגישה שאין מקום לביסקסואלים בקהילה הגאה ממש

היי.
אני בת 14, ביסקסואלית. לא אדבר ממש על איך הגעתי למסקנה הזאת ואת כל הסיפור שלי עם הזהות שלי, אבל רק אספר שאני באמת נמשכת הרבה יותר לבנות, ובאמת מקרים מעטים מאוד שאני נמשכת לבנים, וכשזה קורה הם בד"כ יותר מבוגרים ממני.
הנושא שאדבר עליו עכשיו הוא כמובן נושא שקיים הרבה זמן בקהילה הגאה, אבל עד היום חשבתי שזה לא ממש נוגע אלי והבנתי שכן.
אין מקום לביסקסואלים בקהילה הגאה.
אני לא אומרת את זה בתור אידיאל, או מספרת לכם שזו דעתי. אני מספרת לכם על עובדה. אני עצמי חושבת שביסקסואלים שווים לכל אדם אחר, במיוחד בתוך הקהילה הגאה, שם כולנו באותה סירה וכולנו צריכים לתמוך אחד בשני. אבל כל פעם שיש דיבורים על הקהילה הגאה, זה גייז פה, גייז שם. אני אף פעם לא שומעת שמדברים על ביסקסואלים, טרנסג'נדרים, א-מיניים, אג'נדרים, כל מני אנשים על הסקאלה האפורה של המיניות והמגדר. (graysexuals ו-people of non-binary gender למיניהם. לא יודעת איך זה נקרא בעברית)
אני זוכרת כשעשו לנו בבית ספר איזו הרצאונת קצרצרה (ממש קצרצרה אבל!) על הנושא של מיניות. כמובן שדיברו *רק* על גייז ולסביות. אחרי זה, כשבנות מהכיתה שלי דיברו על מה שהוסבר לנו, הסברתי להן מה זו ביסקסואליות. הן היו המומות.
לפעמים אני מרגישה שכל כך אין לי, בתור ביסקסואלית, מקום בקהילה הגאה, שאני פשוט אומרת שאני לסבית. והאמת, שזה כל כך הרבה יותר קל.