אז אחרי שבחרתי לסלוח אני לא מצליחה ולא יודעת לצאת מזה

ובכן, אני בזוגיות של 4 שנים. אהבה ענקית. אחרי השנה הראשונה של היחסים בינינו עברנו לגור ביחד למשך שנתיים ואז נגמר הכסף אז זמנית חזרנו להורים לחסוך קצת.
לפני שנה בערך כשעוד גרנו ביחד, נמצאנו בתקופה מאוד עמוסה ומתוחה בינינו..בעיות כספיות וחוסר זמן וחוסר רצון לתת תשומת לב ואהבה אחד לשנייה.. ואין מה לעשות הנזק נעשה...לאט לאט בעבודה שלו נמצאה לה ידידה שבהתחלה באמת ובתמים פירגנתי לחברות ביניהם ועודדתי את הצורך שלו בלחלוק [טיפשי אני יודעת] ולצערי לקח לי קצת זמן לשמוע בקול האינטואיציה שלי ועשיתי את הדבר האסור - חיטטתי לו בהודעות...פייר? מצאתי כמה פלירטוטים, מצאתי גם שהוא חולק איתה את מצבנו אבל לא אהבתי את הדרך בה הם דיברו...היה קצת פריקת עצבים..והאמת?הבחורה שם עלתה על הגל. התבשלתי עם זה ובוקר אחד התקשרתי אליו מהעבודה ובלי שום הסברים או סיפורים פשוט ביקשתי שינתק עם הבחורה את הידידות הקרובה כי אני לא מרגישה בנוח.
הוא בתגובה אמר כי הוא מקבל אך כועס ולא מבין...אמר שהקשר שלנו לא צריך להיות מושפע לרעה מהידידות ובכך נגמרה השיחה.
נרגעתי.
עברו מספר שבועות אולי חודש וקצת שבמהלכם שאלתי אותו מה שלומה ושלום הקשר ביניהם ואיך היא התמודדה ואיך הכל בעצם...נגמר[?] הוא אמר שהכל טוב ושאין סיבה לדאגה. בנוסף גם זכינו לריב כמה ריבים עסיסיים בהקשרים אחרים והכל היה איך אומרים...חרא. אחרי התקופה הנפלאה כמו שאמרתי משהו כמו חודש וקצת, רציתי לארגן לו מסיבת הפתעה ליום הולדתו בדירה שלנו, בעיקר כי כבר דיברנו על לחזור להורים, אז רציתי לחגוג את המעט שנשאר מה"דירה שלנו"... כשהיה במקלחת אחרי שבת נפלאה [באמת] לקחתי לו את הטלפון כדי לחפש מספרים של חברים מהצבא...ונתקלתי בהודעות מהגברת...הודעות מאותו היום...ולאט לאט הסתבר שמכל התקופה האחרונה..היה מרגיז...הוא דיבר איתה ממש לא כמו שדיבר איתי..מאוד גס מאוד ישיר ומאוד, לא מוכר לי. אני אקצר שגערתי בו ונכנסתי בו...ניסיתי להבין למה..פשוט שאלתי אותו שוב ושוב למה שיקר לי והכל היה מלווה בדמעות וחרטה והתחננות אין סופית לסליחה...התבשלתי,נפרדתי הלכתי משם...כשהוא בעקבותיי...וכך היה במשך שבוע אולי יותר... כל הזמן טלפונים וסליחות והבטחות. חשוב לציין, ולא אני ממש לא מהופנטת מאהבה אני לגמרי אובייקטיבית בנושא...הוא גבר מקסים! הוא מפנק ואוהב בטירוף, ונותן את כל מה שיש לו... הוא מאוד חכם ומאוד חזק נפשית.. ויש עוד המון מה להוסיף... ואיתי הסיפור הוא שאני עברתי מערכת יחסים מאוד לא טובה ומאוד בוגדנית ונפגעתי משקרים,ובעקבות כך אצלי שקר לבן הופך להיות לבגידה של טלנובלה...משהו כזה. ובכן כך היה. חזרתי אליו כי אני אוהבת אותו מאוד. והצלחתי לחבר את כל הנק שסך הכל הייתה חסרה לו תשומת לב נשית וחיובית...ואני מנעתי ממנו ואפילו דחיתי אותו באותה התקופה...[לא מאשימה את עצמי, בטנגו יש שניים] סלחתי. העברתי הלאה. שמתי בצד.
אבל אפילו לאחר שנה של שיקום הזוגיות ובאמת אהבה ענקית..התחלתי להיות חשדנית, לא מאמינה לכלום וסובלת מזה. והוא סובל מזה. אני כל הזמן חושדת שמשהו מתרחש מאחוריי הגב שלי, שמשהו מסריח, שהוא לא עם חברים ושהוא לא ישן אלא עושה דברים עם כל מיני בחורות... אני לא מצליחה להיפטר מההרגשה הזו..והוא לא ב100% תמים.. אבל אני בחרתי לסלוח. אני באמת אוהבת אותו. אני באמת מאמינה שאיתו זה לתמיד. אני רק חייבת להבין איך אני בונה איתו שוב את האמון הזה שהיה לי. או לפחות מפסיקה להמציא לי טלנובלות מזעזעות בדמיון.
איך עושים את זה? הרי הוא לא בגד וזה ודאי...זה היה שקר. שקר שיצא מכלל שליטה. ואיך אני מפנימה ומקבלת את כל המאמצים שלו בשנה האחרונה?
אגב, אנחנו כרגע חיים בנפרד כל אחד אצל הוריו מאחר ובאמת אנחנו חוסכים כסף ללימודים ושכ"ד והכל. אז המרחק מוסיף לתסכול.