לא מבינה את הזהות שלי, אני ממש רוצה לאהוב בת הבעיה זה כול החולשות שלי

שלום אז ככה כש הגעתי לכיתה ז הייתי לבד תמיד לבד היו רק איזה שני בנות בכיתה שלי שהם היו רעות לא יכולתי להתחבר לאף אחד הביטחון שלי ירד ואז עברתי עיר באמצע השנה והרגשתי נפלה שאני עוזבת את העיר שלי כש הגעתי הייתי ממש ביישנית אז שוב הייתי סוג של לבד תמיד עקבתי אחרי כמה בנות ולא היה לי כיף הגעתי לכיתה ח עברתי כיתה יותר קטנה ושם היו בנות נחמדות אבל לא היה לי נושא לדבר כי אני גיימריט ולא יצאתי מהבית אז שוב הייתי לבד בכיתה ט התחיל להיות לי יותר ביטחון עצמי אז דברתי עם הבנות בכיתה עם זה על נושאים שמשותתים לי בראש באותו רגע אבל תמיד היה לי רגע של לבד במהלך כיתה ט היה לי מחשבה שונה תמיד שנאתי בנים לא אהבתי אותם לא רציתי לדעת על מה הם חושבים או מהם עושים ביום יום תמיד ראיתי בנות עם בנים וצחקתי מרוב שזה הזוי בשבילי ואז התחלתי לחשוב על בנות וזה הרגיש לי הגיוני התחלתי יותר לקבל את הקהלה של ההומים להסביות ועוד כי תמיד חשבתי שהם מוזרים ולא כדי להתקרב הלהם אבל בכיתה ט קבלתי יותר עכשיו חופש לא יוצאת בכלל מחכה ממש לכיתה י ומחכה לפגוש אנשים חדשים ואוליי למצוא חברה אמיתת ולאהוב אותה הבעיה זה שאני ביישנת הביטחון שלי לא משהו לגשת לא כול כך עובד ואני ממש אבל ממש רגישה אני ממש רוצה לאהוב בת הבעיה זה כול החולשות שלי במיוחד שזה גיל התבגרות ואוליי ישתנה לי המחשבה בבקשה תעזרו לי אני ממש מבולבלת