שונאת את אמא שלי!

שלום לכם... אני מקווה שתוכלו לעזור לי כי זה דיי לא מובן ולא נראה לי שתבינו אותי בכלל...אז אני יתחיל בזה ששיש לי 5 אחיות,אחותי הבכורה בת 19,אני,ועוד שלוש אחיות בנות,12,10,6...
ההורים שלי עובדים עד מאוחר ואני רואה אותם רק ב 8-11 בלילה.
אני מרגישה כמו האמא השנייה של הבית,אני שומרת על האחיות שלי (למרות שהן גדולות כבר ואני לא מבינה למה הן לא מסוגלות להישאר בבית לבד),מבשלת,מתעסקת עם הכביסות,מנקה ואפילו מחנכת את אחיות שלי.
אני יכולה להגיד גם שאחיות שלי נראות במקום 3 בנות 6 בנים,ושאני ממש נמנעת מלצאת איתן למקומות... אותו הדבר גם אמא שלי הייתה אומרת,אני בטוחה בכך!.
חוץ מזה אני יכולה לספור על כף יד ועוד לא להשתמש בכל הצבעות כמה פעמים היא לקחה חופש בחופש הגדול הזה... ותאמינו לי שיש לה המוןןן הזדמנויות לקחת חופש אבל היא אף פעם לא לוקחת.
אני יכולה לתת דוגמה אחת למשל: אמא שלי הודיע לי שהיא לקחה חופש ושאנחנו אולי נלך לאיזה שהוא ברכה... אבל אז אחותי עצבנה אותה, אז פתאום אחריי שעתיים ככה אחריי שהיא הייתה קצת עם אחיות שלי ולא אני, היא באה אליי ואומרת לי 'אני לא מסוגלת להיות איתן,הן עושות לי מיגרנה... אני יודעת שזה חשוב לך שאני ייקח יותר חופשים אבל אני לא מסוגלת, אני ייתן לך כסף ואת תלכי עם חברות שלך והן אני ידאג להן למשו'. אתן עכשיו מבינים על מה אני מדברת ,אני לא סובלת אותה...אני מרגישה שצרבתי לי בלב שנאה ממש חזקה אליה.
אני תאמת רושמת פה את זה עם בכי.. אני באמת לא מבינה, מי נתן לה את האישור הזה להיות אמא?.
בנוסף היא תמיד מזלזלת בי,תמיד שהיא באה הביתה היא אומרת 'נו באמת (את השם שלי) למה הבית לא מסודר' או דברים כאלה,ולמה היא לא באה בטענות לאחותי בת 12 או אפילו ה10? למה רק אני חיה בבית הזה?,אז אני תמיד עונה לה ככה... והיא תמיד עונה 'אתם אף פעם לא מעריכים מה שאני עושה בשבילכם,אתם לא מתביישות? אני מהבוקר עד הערב בעבודה "רק בשבילכן"', עוד מאיפה יש לה את החוצפה לבוא ולהגיד לי שזה 'רק בשבילנו'? הריי ראינו כבר כמה פעמים היא יכלה לקחת חופש מבלי שזה אפילו לא יגע לה במשכורת והיא לא לקחה... אז מה פה רק בשבילנו?... אז לפני שאני מוציאה עליה הכל (ובדרך כלל שאני מוציאה על בנאדם הכלל אני מקללת ומתבטאת לא בסדר בכלל,אז אני מעדיפה שלא) אני הולכת לחדר,ומסתגרת שם... ברוב הפעמים בוכה.. תהרגו אותי אני לא מבינה בכלל מה הדעה שלה חושבה לי,אבל אני נפגעת מימנה כל פעם מחדש.
גם בשבת שההורים שלי בבית וכולם נגיד סתם בסלון,אז אחיות שלי פונות אליי ולא לאמא שלי, נגיד הן אומרות 'נו תגידי לה כבר' ואני אומרת תמיד לכי לאמא שלך היא פה לא? ואז אמא שלי אומרת משו כמו ' וואו מה יש לך תרגעי לפני שאני ירגיע אותך..'.
בקיצור אני חייבת עזרה,אני לא סובלת אותה,זה היה הפוך ממש לפני שנה... ולא אל תנסו אפילו להגיד לי דברים כמו תדברי איתה ,כי אני לא מתכוונת לעשות את זה... וכבר עשיתי את זה ויצא מזה רק חרא..,ואחותי הגדולה היא לא כ"כ בתמונה כי היא בצבא.
בקיצור אני מקווה שתעזרו לי כי וואלה אני הגעתי למצב שאני רואה אותה באלי להקיא ואני לא מגזימה...
מקווה שתעזרו ואשמח לכל דעהיעוץ,תודה מראש!..