קשה לי לאחר הפרידה, איפה אכיר מישהי חדשה ומתי זה יקרה?

שלום לכולם.
לאחרונה יצאתי מקשר שסך הכול נמשך כשנה וחצי. בקשר היו הרבה עליות ומורדות. קשר לא יציב. היינו נפרדים וחוזרים. היינו לפעמים לוקחים פסק זמן שבו לא דיברנו אחד עם השני בכלל. בחודשיים האחרונים המצב היה שבהגדרה רשמית לא היינו ביחד ולא נחשבנו כזוג, אבל עדיין היינו בקשר. מדברים, מסתמסים, נפגשים, ישנים ביחד. המצב הזה נגמר סופית לפני כשבוע. כול הזמן היינו מנסים לתקן דברים שלא עבדו. עכשיו אני מבין ומשלים עם זה שפשוט הייתה חוסר התאמה ביני לבינה, מה שהוביל לכול החוסר יציבות בקשר הזה.
הבנתי שעם כול האהבה הגדולה שיש בינינו (והאהבה היא באמת גדולה), זה לא מספיק.
במצב הנוכחי כיום, לאחר הפרידה, אני חווה תחושת ריקנות שמאוד משפיעה עליי. לפעמים יותר, לפעמים פחות.
אני עובד כמעט כול יום במלצרות, ככה שכשאני בעבודה אין לי יותר מדי זמן למחשבות אז מצבי יחסית בסדר, אבל כשאני מסיים לעבוד וחוזר הביתה, המחשבות שוב מציפות אותי. אני חש עצבות גדולה שאיתה מגיעה גם תחושת הריקנות. תחושות געגוע מציפות אותי גם כן. אומר לעצמי שאין דבר שיותר הייתי רוצה מאשר להגיע הביתה בערב לאחר יום עבודה ולהפגש איתה. "נשכב במיטה מחובקים ונדבר על היום שעבר על שנינו - אין דבר יותר כיף מזה".
הסרטים האלה שאני מריץ בראש, על מה שאין ועל מה שהיה יכול להיות - מעצימים את תחושת העצב שאני חווה כרגע. בנוסף לתחושות והמחשבות האלה, נהייתי פסימי מאוד לגבי האפשרות להכיר מישהי חדשה בזמן הקרוב שתוכל למלא את הבור הענק שנוצר אצלי. אני תוהה לעצמי איפה אכיר מישהי חדשה, מתי זה יקרה ואם בכלל.
מוזר לי לחוות את התחושות האלה כיוון שבעבר כבר הייתי עם בחורות. בנוסף אני מאמין שיש לי מה להציע מבחינה פנימית וגם חיצונית. איכשהוא למרות אלה, אני עדיין מרגיש חוסר בטחון לגבי האפשרות שאכיר מישהי חדשה. כאילו הפרידה הזאת ערערה אותי לחלוטין, והורידה לי את הביטחון לתחתית.

זאת הייתה פריקה יחסית קצרה לגבי התחושות שאני חווה בתקופה זו. אשמח להקשיב לדעות שלכם, לעצות שלכם. אולי תוכלו לייעץ לי איך להתמודד עם התחושות האלה בצורה שלא תוריד אותי למטה. תודה...