מה הייתם מבינים מהתנהגות כזאת של בת דודה שלכם ומה הייתם עושים עם זה?

..... לצורך האנונימיות נקרא לבת דודה שלי רוית .....

הקדמה: עד למקרים שאני הולכת לתאר, היחסים ביני ובין בת דודה שלי ובינה ובין ההורים שלי, ובכלל בין המשפחה שלנו והמשפחה של אח של אבא שלי, היו בסדר גמור. לא היחסים הכי חמים, אבל תמיד היינו בכיף חוגגים ביחד ימי הולדת, תמיד מאחלים אחד לשני מזל טוב בימי הולדת, אבא שלי תמיד היה עוזר לתקן שם לכולם מחשבים ומכשירים אלקטרוניים, וזה גם היה קורה הרבה... דוד שלי נוסע מלא לדוג ולקטיפים והיה מביא גם לנו דגים ופירות. בקיצור יחסים נורמטיבים לגמרי.

עכשיו למאורעות האחרונים:
לפני שנתיים אבא שלי נכנס הביתה אחרי ביקור אצל אמא שלו ואומר: "אמא סיפרה לי שרוית התחתנה ושהיא בהיריון אבל רוית אסרה עליה לספר אז אמא שלי השביעה אותי לא לספר לאף אחד".
... לא הייתה חתונה באולם או משהו, הם הלכו לרבנות וזהו. לפי הסיפורים של סבתא, לא ברור אפילו אם הם הלכו למסעדה או משהו לחגוג. בקיצור אני לא יודעת. מה שאני כן יודעת זה שהייתה "פגישת היכרות" בין המשפחה של בת דודה שלי והמשפחה של בן זוג שלה והם הזמינו את סבתא אבל לא אותנו, בעוד שהמשפחה של הבן זוג הזמינו את כל הדודים ובני הדודים.
אני ואמא כזה: "אוקי.. אז למה לעזאזל היא סיפרה לך??"
אבא אמר שהוא שאל אותה את אותה שאלה והיא אמרה שהיא לא יכלה להתאפק כי זאת נינה ראשונה ונכדה ראשונה שהתחתנה. אוקי, סבבה. השביעה אותו לא לספר. הוא השביע אותנו לא לספר. שתקנו.

כעבור חודשיים אבא נכנס הביתה מביקור אצל אמא שלו: "אמא שלי סיפרה שרוית הייתה אצלה שלשום ואמא שלי שאלה אותה אם אפשר כבר לספר ורוית אמרה לה שכן, אז אמא שלי אמרה לי: 'אז תתקשר להגיד לה ולאח שלך מזל טוב'."
אני ואמא בשוק. גם הוא בשוק. וכולנו כזה: "מה מזל טוב?? היא לא סיפרה לנו כלום!"
אבא שלי אומר שזה מה שהוא אמר לאמא שלו והיא אמרה לו: 'מה זה משנה מי סיפר?'
עכשיו, זאת לא איזו קרובת משפחה או מכרה רחוקה, זאת אחיינית שלו ובת דודה שלי, שכמו שכתבתי בהתחלה היינו ביחסים טובים עד לאותו רגע. איך יכול להיות שהיא לא סיפרה לנו?? למה היא לא סיפרה לנו??
חשדנו דבר ראשון שסבתא משקרת, כי לסבתא יש נטייה לספר דברים שהיא לא אמורה לספר, כמו שכבר קרה בפעם הראשונה שהיא סיפרה על ההיריון והחתונה שלה.
אז שתקנו.

כעבור כמה שבועות אמרתי להורים "מה אם הם, המשפחה של אח של אבא, יושבים להם שם עכשיו ונעלבים מזה שאנחנו יודעים שרוית התחתנה ובהיריון, ולא אומרים מזל טוב??"
כולנו הסכמנו שזה דפוק לגמרי שאנחנו צריכים לשמוע על חתונה והיריון של אחיינית ובת דודה מסבתא ולא ישירות ממנה, כמו שאמרה חברה שלי "מה, סבתא יונת דואר??", אבל חששנו שאולי הם באמת יושבים ונעלבים שם, אז אמרנו "מספיק, בואו נלבן את העניין".

אמא שלי דיברה עם אמא שלה, אני דיברתי עם בת דודה שלי. אבא שלי אמר לאח שלו מזל טוב וההוא אמר: "על מה? כשהיא תלד, אז תגיד לי מזל טוב". WTF, נכון??
אני גוללתי בפני בת דודה שלי את כל האירועים האלה והיא כזה: "כן נכון, צודקת, שכחתי מי זאת סבתא ושאי אפשר לסמוך עליה" והיא צחקה ואמרה תודה על המזל טוב ואיחלתי לה לידה קלה וכו' וכו'.
דודה שלי אמרה לאמא שלי שאחרי שרוית אמרה לסבתא שאפשר לספר לכולם ועברו כמה ימים ועדיין לא אמרנו לה מזל טוב, היא נעלבה, ואמא שלי אומרת לה "אבל אתם לא סיפרת לנו! מי שולח את סבתא לספר דברים כאלה? אנחנו חשבנו שהיא פלטה את זה ובעצם אסור לספר, שזה גם באמת מה שקרה בפעם הראשונה, ולא יכולנו לדעת מתי היא משקרת ומתי לא!" דודה שלי אמרה לה: "את צודקת, זה לגמרי פספוס שלי, היינו צרכים לספר בעצמנו".

מבחינתנו, בזה העניין נסגר. הם הבינו את הטעות שלהם, אנחנו הסברנו איך הדברים נראו מהצד שלנו. ולמרות שכן אנחנו היינו פגועים מזה שרוית לא סיפרה לנו בעצמה ומזה שלא הוזמנו לפגישת ההיכרות, אבל בסקר, שיהיה, כולם עושים טעויות, בואו נמשיך הלאה. לא שווה להרוס על זה יחסים טובים של שנים.

אלא ששום דבר לא חזר לקדמותו אחרי זה.
איחלנו לה מזל טוב כשהיא ילדה, ההורים העבירו לרוית דרך דוד שלי מעטפה עם 1000 שקל, ואנחנו לא אנשים עשירים, 1000 שקל זה הרבה בשבילנו. היא שלחה ווטסאפ 'תודה'. אנחנו לא יודעים אם הייתה חגיגה או בריתה. אם הייתה, לא הוזמנו. אמא שלי כל חודש התעניינה אצל בת דודה שלי מה שלומה ומה שלום הקטנה, ובת דודה שלי ענתה לה ב3 או 4 הפעמים הראשונות ואז פשוט לא ענתה לה.
בינתיים סבתא שלי הראתה לאבא שלי שרוית עשתה קבוצת ווטסאפ משפחתית שבה היא מעדכנת על הילדה שלה ושולחת תמונות וסרטונים. רוית לא הוסיפה לשם אף אחד מאיתנו.
אני ואבא שלי אמרנו שמספיק ודי. יש גבול לכמה חרא אפשר לאכול. גם לנו יש כבוד ואגו. אבל לאמא שלי היה ממש קשה.
כשלילדה של רוית מלאה שנה, אמא שלי שלחה לה ברכה בווטסאפ. היא הואילה בטובה לענות אחרי יומיים.
אגב, הם חגגו יום הולדת שנה לילדה ולא הזמינו אותנו.

דוד שלי חגג יומולדת בתחילת אפריל ולא הזמין אותנו למרות שהיה מזמין כל שנה.

לפני שבוע רוית עצמה חגגה יומולדת וכולנו שלחנו לה הודעות מזל טוב. היא עד עכשיו לא ענתה וכבר ברור שלא תענה.

לדעתי, היא לא רוצה יותר שום קשר איתנו.
אני מבחינתי סיימתי איתה.

מה דעתכם על כל המצב הזה?
מה הייתם עושים?