הייתי בן אדם חרא בתקופת התיכון, איך אפשר לתקן?

שלום,קוראים לי עדן.
אני בת 21 עוד מעט,דתייה.
בתקופת התיכון למדתי באולפנה .
מי שלא יודע -אולפנה זה תיכון של בנות,רק של בנות ללא בנים.
בתקופה הזאת הייתי הבן אדם הכי רע שיש.
אני בחורה יפהפייה,מלאת ביטחון,אחת שתמיד הולכים לפי מה שהיא אומרת.
מהסיבה הזאת בתיכון הייתי סוג של מלכה,הכל פעל לפי החוקים שלי. אפילו המורים והמורות לא היו מעירים לי בכלל למרות שהייתי מאוד רעשנית,והייתי מפריעה מאוד בשיעור.
המורים קצת חששו ממני,לא יודעת איך להסביר את זה..
למשל-כשהגעתי עם מכנסי ג'ינס לאולפנה או עם חולצות בעלות שרוול קצר מאוד (כמו גופייה) אפילו לא היו מעירים לי!! או עם עגיל בגבה.. (למרות שזה אסור כמובן)
הייתי מתנכלת לבנות, הייתי יוזמת חרם על בנות שעיצבנו אותי או על בנות מכוערות. עדיין לא התבגרתי בתקופה ההיא!! הייתי כל כך פוגעת בהן ,לפעמים הן היו בוכות אבל תמיד שתקו,נמנעו מלהתקרב אליי בכלל.
אני מתכוונת גם לתקופה שבה הייתי אפילו שמיניסטית. כל הזמן הייתי עסוקה באיך להציק. אני כ"כ מתביישת!!
רק אחרי שסיימתי את התיכון,התחלתי להתבגר ופתאום קלטתי מה עשיתי.יש בי חרטות עצומות ואני כל הזמן חושבת על מה הבנות האלו הרגישו. זה רודף אותי
אני מרגישה בן אדם חראאא!!
אני כ"כ רוצה לתקן את המצב אכשהוא,להרגיש יותר טוב.. אני לא בקשר עם הבנות האלה ולא ייצא לי לראות אותם חוץ מאחת שפעם הלכתי ברחוב שהיא הייתה בו ושמתי לב שהיא מתחמקת מהר בשביל שאני לא יקלוט אותה.
האישיות הדפוקה שהייתה לי מתבטאת בעוד כ"כ הרבה דברים אחרים-
הייתי מנצלת אנשים וזורקת אותם-בעיקר בנים,פוגעת בהורים שלי,רבה איתם בלי סוף,הייתי מתעללת בבע"ח,..
וכל זה למרות שלא היה חסר לי צומי!! הייתי מקבלת אהבה ענקית מההורים שלי והם בכלל לא ידעו שאני כזאת.מבחינתם הייתי הילדה הכי מושלמת שיש!!
הייתי אומרת דברים נוראיים,הייתי מקללת בלי סוף. פשוט בן אדם 0 !! ולמרות זאת תמיד היו לי חברות,ראו בי כשולטת..רצו להתקרב אליי.. והייתי מחליפה חברים כמו גרביים!!
איך אפשר לתקן? או לפחות להרגיש טוב יותר?
ד"א,מרשה לכם לקטול אותי חופשי..מגיע לי!!