מקבל יחס מגעיל מקרובת משפחה, פתאום היא זרקה אותי מחייה

הסיפור הוא ארוך, אבל אנסה לקצר
יש לי קרובת משפחה שהיתה כמעט 12 שנים במצב נפשי קשה
מטבעי אני אדם שאוהב לעזור, במיוחד כשמדובר במשפחה, ככה חינכו אותי
לעזור לכל אדם בשעת צרה, ובטח כשמדובר במשפחה
וככה, במשך כמעט 12 שנים הקדשתי שעות רבות בניסיון לעזור לה
להרים אותה מהקרשים, ממש לתת לה תמיכה נפשית יומיומית כדי להחזיק את הראש שלה מעל המים ולהראות לה שעוד יגיעו ימים טובים יותר, ושאפשר לצאת מכל מצב
גם מדיכאון קשה והתמודדות קשה.
תמכתי בה יום ולילה, היא היתה חברת נפש שלי, ורציתי להאמין שגם היא רואה אותי ככה
ובאמת, במשך השנים הצלחתי לעשות הרבה, לסייע בכל מה שיכולתי
ללמד אותה איך להתמודד בחיים, לא לוותר
העניינים התהפכו כאשר לפני שנה היא סוף סוף מצאה זוגיות ונראה שהיא במצב טוב
ואז.... היא פשוט זרקה אותי מחייה
זה לא שהיא אמרה לי אל תתקשר יותר, אבל היא פשוט התחילה להתנשא עליי
להתנהג אליי בזלזול, כשהייתי מתקשר היא היתה אומרת במילים האלה "אין לי זמן אליך"
יום אחד גם אני התחלתי לעבור תקופה קשה וחשבתי שאולי היא תוכל קצת לתמוך בי
כשהתקשרתי היא שוב נשמעה מזלזלת לגמרי, אמרה לי "אין לי כוח לדכאונות שלך"
הטחתי בה בכעס שהיא צריכה להתבייש, ש-12 שנים מחיי הקדשתי לה כל יום ויום
לשמוע אותה בוכה, לעודד אותה, להכניס לה היגיון, להסביר לה שיהיה טוב, לעשות הכל כדי שיהיה לה טוב!! מכל הלב!
ואיך היא לא מתביישת, כאשר אני נופל פעם אחת, להגיד לי שאין לה כוח אליי
אני לא צריך לספר לכם איזה כאב הרגשתי בלב
מצד שני, תמיד הכרתי את האופי שלה, שכנראה לא השתנה מעולה
היא מאז ומעולם היתה אגואיסטית הכי גדולה שהכרתי, תמיד דאגה רק לעצמה
אפילו בהורים שלה היא זלזלה כאילו מדובר באנשים מהרחוב, למרות שהם נתנו לה כל תמיכה וכל דבר שהיא יכלה לבקש.
היא עושה דברים רק אם זה משרת אותה איכשהו, רק אם זה מסתדר עם האינטרסים הצרים שלה, ואם לא - היא משליכה אנשים כאילו הם זבל של אתמול
ידעתי תמיד והדחקתי שהיא פשוט טיפוס רע, אין מה לעשות, זה האופי שלה
היסוד שלה רע, חשבתי שאצליח לשנות את הגישה שלה לבני אדם סביבה, אבל גם 12 שנה לא עזרו, זה פשוט לא יכול לקרות כנראה, היא אדם כזה.

אני משתדל שלא להיות איתה בקשר, רק לפעמים מתעניין מה שלומה, ובאמת מתוך דאגה, מתוך זה שהיא עדיין משפחה שלי, ותמיד חשוב לי לדעת שטוב לה
אני יודע שזה לא משהו אישי נגדי, היא מתייחסת לסביבה שלה בצורה הכי מתועבת שבן אנוש יכול להתנהג, אבל איך הייתי תמים ולא הבנתי שיבוא יום והיא תעמוד על הרגליים ואז היא תזרוק גם אותי כמו זבל של אתמול, ברגע שאסיים את תפקידי.

אולי אני עדיין נאיבי, אבל עדיין קשה לי להאמין שקיימים אנשים כאלה ביננו
האם יש אנשים שבאמת אין להם שום סנטימנט כלפי שום דבר וכלפי אף אחד
ורק מחפשים לשרת את האגו הענק שלהם ?