אמא שלי הורסת לי את החיים!

אני אוהבת להיות חופשיה. אני לא יכולה כשאומרים לי מה לעשות.
אני מרגישה כלואה, ואני לא יכולה לחיות ככה!
בתכלס, אני אוהבת ריגושים, אני אוהבת כיף, אני אוהבת ליצור חוויות וזכרונות.
אני לא אוהבת להשתעמם. לדעתי זה בזבוז זמן נוראי, וזה עוד זמן שבחיים לא יחזור אלי!
אני עושה שטויות. זה נכון... התנסתי בדי הרבה דברים (לא בשום דבר חריג, בדברים שרוב בני הנוער התנסו בהם..)
אני מבינה שאמא שלי דואגת לי בגלל זה, אבל היא מראה לי את הדאגה שלה בכך שהיא הורסת לי את החיים. היא חושבת שהיא עוזרת, היא בטוחה שאני אודה לה בעתיד.
היא חושבת שאני טיפשה, שבלי שיגידו לי מה לעשות אני יאבד את הדרך שלי בחיים ולא יצא ממני כלום. בטח גם כולכם חושבים ככה, שאמא שלי יודעת מה טוב בשבילי ושאני עדיין לא מבינה כלום. אבל אני יותר בוגרת וחכמה ממה שחושבים שאני... אולי זה קשה להאמין אבל אני יודעת מה אני עושה. וגם אם אני לא, זה הזמן שלי ללמוד מטעויות.
נמאס לי כבר שאמא שלי אוסרת עליי דברים שלפעמים יכולות להיות גם חסרי היגיון.
אני משקרת לה הרבה. על בסיס קבוע. למה? כי אני מפחדת מהתגובה שלה.
היא מאיימת לשלוח אותי לפנימייה, לגמילה, לאיפה לא... היא חושבת שזה יעזור.
אולי אתם חושבים שאני מגזימה ואני אומרת את זה כי אני כמו כל נערה טיפוסית אחרת, שמנסה למרוד... אבל אני באמת לא זקוקה ל"הוראות" של אמא שלי! אני יכולה להסתדר לבד, ואני אפילו נורא רוצה! אני כבר כל יום חולמת על הרגע שאני יהיה בת 18 ואעוף מהבית. אני לא רוצה ללכת לגמילה. אין לי ממה להיגמל, אני לא מכורה לכלום.
זה יהיה נטו זמן מבוזבז, שבזמן הזה יכולתי ללמוד ולהחכים ובאמת לנסות לעשות משהו עם החיים שלי, אבל אמא שלי לא מאפשרת לי... היא חושבת שהבית ספר לא מעניין אותי ושאני חושבת על סמים כל היום. אני לא. הלימודים חשובים לי נורא ואני אצליח להוציא בגרות! (בתנאי שלא אשלח לשום פנימייה או גמילה...)
ברוב היציאות שלי - אני משקרת לאמא שלי על איפה אני ועם מי אני נמצאת.. שום מקום לא טוב בשבילה ואף אחד מהחברים שלי גם לא. היא לא מרשה לי כמעט להסתובב בשום מקום ועם אף אחד... כל יציאה אני רועדת מפחד ממה יהיה כשאני יחזור הביתה, עם אמא שלי גילתה, עם אמא שלי תכעס... נמאס לי! האמהות של חברים שלי לא מתקשרות אליהם ביכלל ורק אמא שלי מציקה לי ורוצה לפגוש אותי כשאני בחוץ או רוצה לדבר עם חברות שלי וכל הזמן חושדת וחוקרת אותי..
טוב אני אפסיק לכתוב כי זה כבר ארוך מידי, למרות שיכולתי להמשיך לכתוב מצידי אפילו עוד שעה ... אני באמת לא יודעת מה לעשות איתה יותר. מה אתם חושבים?