חברים שלי צוחקים עלי שהם לעולם לא ראו אותי עם בחורה

ממ בעבר הייתי מאוד חדור מטרה והייתי יודע להתחיל עם בנות כמו שצריך..האמת שזה גם היה מגיע אלי והיה לי המון מקרים של יותר מזל משכל. כיום אני כבר שנתיים יוצא עם חברים חדשים, ולעולם לא יצא שהתנשקתי או יה לי מקרה אינטימי עם מישהי בזמן היציאה. ממ יש לי עבר מכובד אני גם לא כל כך מחפש את העיניין הזה של להראות שאני מצליח. אבל אני מרגיש שזה גורם לי קצת לאבד את הכוח בחבורה הזאת, לדוגמה לפני שבוע אירגנו מסיבת וילה והזמנו הרבה אנשים..הכרתי שם איזה מישהי והתחלנו לדבר..יש בי איזה משהו מאוד לא ביקורתי שופט ואני אדם דיי נוח ורגוע כך שאנשים בדרך כלל מרשים לעצמם להפתח אלי מהר כך שהיא סיפרה לי סיפור חיים דיי מורכב והרגשתי שהתפקיד שלי הערב הוא לגרום לה לחייך..דיברנו בערך 4 שעות בזמן שחברים שלי היו בקטעים אינטימיים, בבוקר אני קיבלתי את הסטלבט של החיים מה שגרם לי אולי קצת להתעורר ולהבין שה"טוב" הזה והאכפתיות שלי לאנשים רק מורידה אותי למטה..פתאום קלטתי שפאקינג 3 שנים לא הייתי עם אף בחורה בקטע ספונטני ואולי חברים שלי בעצם צודקים. כנראה שאני באמת סתם אפס שחי בסרט. קשה לי לחשוב על עצמי את זה כי אני דיי אידיאליסט ואין כל כך למשוב חיצוני השפעה רגשית עלי אבל זה גרם לי לחשוב על.העיניין בצורה אובייקטיבית. ולהבין שעובדתית כשהייתי ילד ומה שעניין אותי היה סקס נטו אז משכתי יותר עיניין מנשים? אני באמת לא מבין איך זה הגיוני..היום אני יכול להשקיע לילה שלם על בחורה כי באמת בא לי להקשיב לה ולהטיב איתה וזה באמת מגיע לא ממקום מטרתי אלא מאוד אמיתי ואפילו מספר לא לקבל..מה להיותטוב זה כל כך turn off? אני באמת מבולבל ממכן נשים.. וכן אני מדבר על אינטרקציה שוטפת כללית ולא עניין של קשר.